תורה תמימה על התורה, ויקרא כ״א:י״ב

מהדורה: תורה תמימה, וילנה תרס"ד

12
ומן המקדש לא יצא. מת לו מת אינו יוצא אחר המטה, שנאמר ומן המקדש לא יצא . סנהדרין י"ח א'
13
לא יצא. מכאן לכהן גדול שהוא מקריב אונן . זבחים צ"ט א' ברש"י
14
לא יצא ולא יחלל. כל הזבחים שקיבל דמן אונן פסול, מנלן, דכתיב ומן המקדש לא יצא ולא יחלל, הוא אם לא יצא לא חילל, הא אחר אם לא יצא חילל . שם ס"ז א'
15
ולא יחלל. תניא, כהן שהיה לו מת מונח על כתפו והושיטו לו מתו ומת אחר ונגע בו, יכול יהא חייב, ת"ל ולא יחלל, מי שאינו מחולל, יצא זה שמחולל ועומד . נזיר מ"ב ב'
16
משחת אלהיו עליו. יכול כשם שכהן גדול מקריב אונן כך יהא כהן משוח מלחמה מקריב כשהוא אונן, ת"ל כי נזר שמן משחת אלהיו עליו, עליו ולא על חבירו . הוריות י"ב ב'
17
משחת אלהיו עליו. כהן גדול שחטא מלקין אותו ואין מעבירין אותו מגדולתו, אמר ר' מנא, כתיב כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני ה', כביכול מה אני בקדושתי אף אהרן בקדושתו . ירושלמי סנהדרין פ"ב ה"א